[ENGLISH]
Revive the Peace Initiative:
But this Time, Do it Right
This Daily Star editorial praises last Wednesday’s reiteration by Jordan's King Abdullah II of a proposal to revive the "land for peace" initiative spelled out at the Arab summit in Beirut in 2002. It argues that to be successful, the initiative must include a serious diplomatic and public opinion campaign communicating the Arab desire for a fair and honourable peace accord to the Israeli and Jewish people. (Source: Daily Star, March 12, 2004)

עבדאללה השני מלך ירדן חזר והעלה החודש רעיון שהוא ומנהיגי ערב האחרים בוחנים זה מספר חודשים: החייאת יוזמת "שטחים תמורת שלום", שנוסחה לראשונה בפירוט בפסגה הערבית בביירות 2002. יוזמה זו הציעה לישראל הכרה מלאה מצד כל מדינות ערב, תמורת נסיגה מלאה מכל השטחים שנתפסו במלחמות 1967 ו- 1973.

החייאת רעיון חדשני בן שנתיים, שבכלל לא התרומם כשעלה לראשונה, נשמעת אולי כמו יוזמה שסיכונים רבים בצדה. זה נכון. אבל אלה סיכונים שכדאי לעמוד בהם – אם הגורמים המעורבים יפעלו הפעם ביתר רצינות וחריצות. לרעיונות טובים הנהנים מתמיכה אמיתית יש בדרך כלל חיי מדף ארוכים, ותוכנית השלום של פיסגת הליגה הערבית ב- 2002 היתה ועודנה רעיון טוב. אבל אפילו רעיונות טובים אינם מצליחים לגייס תמיכה ציבורית אם מציגים אותם באופן חובבני.

הבעיה העיקרית ב- 2002 היתה שתומכי התוכנית, המנהיגים הערביים, לא זיהו את קהל היעד הנכון שצריך לפנות אליו, וגם לא עשו מאמצים רציניים להעניק לתוכנית שלהם אמינות ולהבטיח שתאריך ימים. האדישות וחוסר-הבהירות המדינית הקולקטיבית של מדינות ערב הרגו את תוכנית השלום עוד בטרם היתה לה הזדמנות לעשות את הצעד הראשון. אבל אם רוצים באמת להחיות את יוזמת השלום הערבית, צריך ללמוד מטעויות. הפעם, בפיסגה הערבית בטוניס, צריך לעשות את הדברים כמו שצריך. שיטות הפעולה הסטנדרטיות של הדיפלומטיה הערבית לא טובות דין.

אם העולם הערבי מעוניין להגיע לשלום עם ישראל, צריך להבין שחייבים לפנות לקהל היהודי והישראלי באופן ישיר, כן, בהיר ותכוף. אנחנו לא מנסים לכרות ברית שלום עם ה"סי-אן-אן" או עם ה"ניו-יורק טיימס". ביוזמת 2002 היה חזר מרכיב חיוני: העברת מסר ברור לעם הישראלי והיהודי, שהערבים מעוניינים בשלום צודק ומכובד. היעדר מסע הסברה רציני בתחום הדיפלומטי ומול דעת-הקהל איפשר לאריאל שרון להתחמק מאחד המצבםי שהיו הכי קשים מבחינתו. אסור לחזור על הטעות הזו.

חידוש תוכנית השלום הכלל-ערבית הוא יוזמה ראוייה ביותר. אבל צריך לגבות אותה בקמפיין מתוכנן היטב, בעל שתי מטרות: לגרום לישראלים להבין איזו הזדמנות היסטורית לשלום ונורמליזציה ניצבת ממש מולם, ולעזור ליהודים בעולם כולו להבין שתמיכה עיוורת בישראל היא מתכון ללוחמה אינסופית בין ישראל לפלסטינים.

פורסם במקור ב"דיילי סטאר" ב- 12 במארס 2004 - בקרו באתר ה"דיילי סטאר" ב- dailystar.com.lb

פלסטינים:
ההמתנה הארוכה לשלום
אליאס ה. טומא, פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה דן באסטרטגיה הפלסטינית של המתנה להתערבות חיצונית כדי לפתור את הסיכסוך הישראל. הוא קורא לפלסטינים "ליזום ולהציע פתרונות שישראל לא תוכל לדחות, גם אם פתרונות כאלה כרוכים בפשרות קשות מצדם." (פורסם במקור ב- Amin.org ב- 1 במארס 2004)

מטפסים במדרון:
בחיפוש אחר מכנה משותף
ביל ברודוויי מדווח על זכייתה של משלחת "שוברים את הקרח" בפרס של אירגון  Search for Common. הפרסים מציינים תרומות משמעויות לגישור הפערים בין בני-אדם, מציאת פתרונות לבעיות בלתי-פתירות לכאורה וחידוש התקווה במקומות שבהם נשחקה. (פורסם במקור ב"וושינגטון פוסט" ב- 6 במארס 2004)